חרדים לגיוסם

כמה פעמים שמעתם את המשפט הבא:"חרדים? אלה אוכלי חינם, לא מתגייסים, לא עובדים, חיים על חשבון המדינה!" כמה פעמים חשבנו בצורה סטראוטיפית? בכתבה זו ננסה לנפץ את הסטיגמה השלילית על גיוס חרדים.

מאת: דפנה סהר, יב'3

צילום: עצמי, תוכנת סקייפ

לסוגיית גיוס החרדים יש היסטוריה ארוכה מאוד, מאז קום המדינה ועד היום. ראשיתה של המחלוקת בעניין גיוסם של החרדים החל בהסכם זמני שנחתם בין המדינה והצבא לבין החרדים, שהגדיר כי בני ישיבות הלומדים תורה לא יתגייסו לצבא. הסכם זה נחתם משתי סיבות, האחת, שיקום עולם התורה אשר עקב חורבן יהדות אירופה מספרם של הלומדים בישיבות קטן במידה ניכרת, והשנייה, הצורך בשמירה על אחדות העם.

תקופה מסוימת לאחר חתימת ההסכם, לבן גוריון היו ספקות רבים בנוגע למהותו של הפטור וליצירת אי הוגנות ושוויון בין החילונים אשר מקריבים עצמם למען ביטחון המדינה לבין החרדים אשר אינם מתגייסים, דבר זה העמיק את השסע בין שני חלקי החברה בישראל.

בשנת  1986 הוקמה וועדה אשר בחנה מחדש את סוגיית אי גיוסם של בני הישיבות החרדים לשירות צבאי. לוועדה הוגשו  עתירות שונות ולבסוף שר הביטחון מנה כמה בחינות שבגינם אין לגייס חרדים לצבא הכוללים: שמירה על הערך של התורה, קשיי הסתגלות חברתיים-תרבותיים והקושי של צה"ל לספק לחיילים אלה תנאי שירות נאותים, חשש מתרומתם הנמוכה של החיילים החרדים לצה"ל בשל אורח חייהם הייחודי והכרה ברגישות הפוליטית אידאולוגית של נושא זה. בעקבות כך, מספרם של דחויי השירות הצבאי הלך וגדל עם השנים ולכן הוקמה וועדה מיוחדת נוספת לגיבוש הסדר לגיוסם של בני הישיבות לצבא שבו קבעו שתי חלופות חדשות שהיו אמורות לאפשר לחרדים שמעוניינים להשתלב בשירות להתגייס לפלוגה מיוחדת לחרדים ואפשרות להשתלב בשירות לאומי המחליף את המסלול הצבאי והחלופה השנייה היא" שנת הכרעה" שנה שבה יוכלו בחורי ישיבות בני 22 ומעלה לבחון את צעדיהם בשוק העבודה ולאחר שנה זו יכלו לבחור בין שירות צבאי או אזרחי לבין המשך לימודיהם התורניים בישיבה. ב- 2002 החלטה זו התקבלה בדמותו של "חוק טל", שהוא חוק שאפשר המשך דחיית גיוס חרדים.

בשנת 2012 בוטל חוק טל ע"י הבג"צ, שקבע כי חוק זה אינו חוקתי. הדבר עורר סערה בקרב החרדים שאמרו שאם המדינה לא נותנת להם פטור מגיוס לצבא, הם מוותרים על שירות אזרחי וגם על התמריצים שהמדינה מביאה להם.

בשנת 2013 הוקמה "ועדת שקד"-"הוועדה לשיווין בנטל" שהיא ועדה מיוחדת לדיון בחוק הגיוס החדש לחרדים. החוק אשר גובש בוועדה היה נחרץ והוטלו סנקציות פליליות על מי שלא ישרתו אך בו זמנית תתקיים "תקופת הסתגלות "ממושכת אשר תשמש מעין תקופת הכשרה לתקופת הקבע.

מאז ועד היום אין החלטה סופית לגבי גיוס החרדים והדבר נשאר די פתוח.

אבי (שם בדוי) גדל בירושלים למשפחה חרדית, בגיל 17, ועד גיל 19 החליט שהוא רוצה להתנדב לדוברות זק"א, "הדרך שלי לתרום הייתה לפני שנתיים בזק"א התנדבתי ואחרי זה בפעילויות חברתיות כאלה ואחרות ..ואני חושב שגם בגוף הזה ששמו צבא ההגנה לישראל זה מאוד חשוב לתרום.. ברמה האישית זה היה חשוב ..גם לאבא שלי זה היה חשוב.. אבא שלי תרם.. אחים שלי.. כולם.. אז כן עשיתי את הצעד, הזה שהוא לא היה מובן להרבה ואני שמח שעשיתי את אותו.. אני שמח שאני בעיצומו של הצעד ואני מקווה להוציא מזה את המירב והמיטב". בגיל 21 החליט כי הוא רוצה להתגייס ולשרת בצבא, "הסיבה שהתגייסתי היא כזאת- אני חושב שהתפקיד של חיילים בצבא ההגנה לישראל הכי 'קרביים' והכי  'גובניקים' הוא תפקיד סופר חשוב שהוא הגנה על מולדת… אני מאמין בערך התורה והלימוד שלה  ואני באמת חושב שבחור ישיבה שיושב בישיבה ולומד לא צריך ואולי אסור לו גם להתגייס ..זאת אומרת , הערך של מה שהוא עושה  הוא מספיק גדול בעיניי לפי תפיסת העולם שלי  וזה מצדיק את הישארותו בישיבה, וממשיך , "עם זאת, בחור שלא יושב בישיבה ולומד צריך ללכת להתגייס כי הדם שלו לא שונה משל חברים שלו או הזמן שלו לא שונה והיכולת שלו לתרום למדינה כבר לא נמצאת בישיבה אז הוא צריך להועיל בטובו לקום ולעשות עם עצמו משהו ובמקרה הספציפי הזה זה ללכת לצבא".

אבי התגייס לדובר צה"ל, ולדעתו השירות עשה לו רק טוב, "זה נותן לך כוח ופרספקטיבה שונה על החיים  וכשאתה נמצא בתוך המקום הזה של הטירונות או של ההכשרה או מה שזה לא יהיה  ,אתה שוכח לרוב הזמן שיש עולם בחוץ  והניתוק הזה הוא משהו שעושה  מאוד טוב  בעידן שלנו ,שהכל קורה בפלאפון ואז אתה עם  כל העולם כל הזמן, הניתוק הזה הוא חשוב, הניתוק הזה קורה לדתיים כל שבוע  ,אבל כשזה קורה  לך מעבר למה שאתה רגיל ,זה משנה אותך".

בעקבות המחלוקת סביב גיוס החרדים, החברה בישראל מקבלת בצורה מאוד שלילית את החברה החרדית ולא מסכימים עם האמונה כי "תורתם אמונתם ," בחברה הישראלית נשמעות דעות שונות לכאן ולכאן וסוגיה זו יוצרת פערים ושסעים בין החברה החרדית לבין החברה החילונית והדתית לאומית-אלה שכן מתגייסים.

בראיון אבי מתייחס גם לתגובות של הסובבים אותו כאשר גילו כי הוא התגייס לצבא, "היו כאלה שאמרו הנה עוד צעד שלו לחילוניות…הוא כבר מזמן לא חרדי ועוד כאלה וכאלה", ומאידך היו גם תגובות חיוביות, "העניין הגדול נוצר כשיצאתי מהבית על מדים והוא לא היה עניין גדול ,הוא היה עניין שהסתכם בכזה דבר קטן ..אנשים שמסתכלים עליך ..אדם מבוגר אומר לך וואי גם אני פעם שירתתי ויצאתי מפה על מדים."

אבי מסכם את דבריו ומעביר מסר, "מי שרוצה להשתלב בישראליות ולהתערבב קצת יותר יכול לעשות את זה…להתגייס לצבא.. מי שלא רוצה לא חייב לעשות את זה".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s